ממחשב אחד שלך אפשר להסתכל על המסך של מחשב אחר, בחלון. קודם המחשב ההוא צריך לומר כן.
איך זה הולך
- במפה של המחשבים לוחצים "לבקש להסתכל".
- במחשב השני מישהו לוחץ "כן, להראות לו".
- התמונה מופיעה. אפשר להגדיל אותה לחלון צפייה.
שליטה היא אישור נפרד
צפייה לא נותנת שליטה. כדי להשתמש בעכבר ובמקלדת של המחשב ההוא מתוך חלון הצפייה, לוחצים "בקשת שליטה", ומישהו שם לוחץ "אישור שליטה". התוכנה אומרת את זה בפשטות: "צפייה ושליטה הן הרשאות נפרדות."
מה נחשב אישור
אישור הוא לחיצה אמיתית בעכבר על השאלה שהמחשב ההוא מציג. לחיצה שתוכנה עשתה לא נחשבת, וגם לא שום דבר שהגיע דרך האינטרנט.
- בעכבר אחד. אם שני המחשבים מחוברים באמון מלא, שפועל כברירת מחדל למחשב שחובר בקוד שמופיע בשני המסכים, העכבר המשותף יכול לאשר צפייה בזמן שהוא עובד על המחשב ההוא. מתג בכל חיבור מכבה את האמון המלא, ואז רק העכבר של המחשב ההוא עצמו נחשב.
- אישור שמור. כשמסמנים את התיבה שבשאלה, המחשב ההוא זוכר את האישור למחשב שביקש, בנפרד לצפייה ולשליטה, ולא שואל אותו שוב. כדי לשמור אישור צריך את העכבר של המחשב ההוא עצמו. בהגדרות, תחת "הרשאות מסך שמורות", רואים אותם ומבטלים אותם.
המחשב שמסתכלים עליו תמיד מראה את זה
כל עוד זה נמשך, שלט בראש המסך של המחשב ההוא אומר מי רואה אותו. לחיצה שם על "עצירה" מסיימת את זה. כך גם מקשי החירום.
ברשת המקומית בלבד
תמונות מסך עוברות בין שני המחשבים, מוצפנות, ברשת המקומית. הן אף פעם לא עוברות דרך הממסר, ושום דבר לא נשמר באף אחד מהמחשבים.
מה זה לא
זו דרך לראות מחשב אחר שלך מהכיסא שיושבים עליו, באותה רשת מקומית. זו לא דרך כניסה לאף אחד אחר: שום דבר לא מוצג עד שלחיצה אמיתית במחשב ההוא אומרת כן, או עד שביקשת מהמחשב ההוא לזכור אישור לאחד המחשבים שלך. עם אישור שמור, התמונה יכולה להופיע גם כשאין אף אחד ליד המחשב ההוא, והשלט בראש המסך עדיין אומר מי רואה אותו.
מגבלות
- זה עובד ברשתות פרטיות וברשתות דומיין בלבד.
- ארגון יכול לכבות את זה לגמרי.
הורדה ל-Windows. 14 ימים בחינם בכל מחשב, בלי כרטיס אשראי ובלי חשבון.